המסעדה רבת הדרישות 3

לפרק הקודם לחץ כאן.

 

גם בתוך החדר הזה, עוד דרישה מוזרה כתובה על הקיר.
"אנא השאירו את הרובים והכדורים כאן."
מתחת לשלט עמד מדף שחור.
"באמת אי אפשר לאכול עם רובה בין הידיים."
"בטח הסיבה היא שבאים לכאן כל הזמן אנשים מאוד חשובים."
השניים הורידו את רוביהם, התירו את חגורותיהם והניחו על המדף.

chumon 12
לאחר מכן נתקלו בדלת שחורה.
"אנא הסירו את כובעיכם, מעילכם ונעליכם."
"מה אתה אומר? להוריד?"
"אין ברירה, בוא נוריד. מעניין מיהם אותם אנשים חשובים שבאים לכאן."
השניים הסירו את הכובע ואת המעיל ותלו אותו על וו, הסירו את נעליהם וצעדו בזריזות דרך הדלת.
ומאחורי הדלת….
"אנא הסירו את סיכות העניבה, החפתים, משקפיים, ארנקים וכל מתכת אחרת והניחו אותם כאן."
ליד הדלת עמדה כספת צבועה בשחור, עם דלת פעורה לרווחה ומפתח בחור המנעול.
"אולי הם משתמשים בחשמל כדי להכין אחת מהמנות, אם יהיה עלינו משהו ממתכת זה יכול להיות מסוכן. לכן עדיף שנשאיר אותם כאן."
"יכול להיות. אולי אחרי הארוחה את החשבון משלמים כאן בדרך חזרה."
"נראה ככה."
על בטוח."
השניים הסירו את משקפיהם ואת חפתיהם, הכניסו אותם לתוך הכספת וסגרו עם מפתח.

chumon 13
בעודם הולכים הם נתקלו בעוד דלת ולפניה היה קנקן אחד מזכוכית. על הדלת היה כתוב:
אנא מרחו את רגליכם, ידיכם ופניכם בקרם שבתוך הקנקן.
כשנגעו בקרם גילו כי זוהי שמנת.
"איזה מן דבר זה לבקש מאתנו להימרח בשמנת?"
"זה בטח בשביל למנוע היווצרות של סדקים בעור בגלל ההפרש הטמפרטורות בין החוץ לפנים. מעניין עד כמה חשובים האנשים שבפנים. יכול להיות שבעוד כמה דקות נשב עם בני מלוכה."
השניים מרחו את השמנת מהקנקן על פניהם, מרחו על ידיהם, פשטו את הגרביים ומרחו על רגליהם. את שארית השמנת אכלו במסווה כאשר מרחו על הפנים.

chumon 11
השניים פתחו בחיפזון את הדלת הבאה, אבל מאחוריה:
"מרחתם את הקרם היטב? גם מאחורי האוזניים?"
היה כתוב על שלט, ומתחתיו עוד קנקן קטן מלא בשמנת.
"שכחתי למרוח מאחורי האוזניים, כמעט ונבקעו לי סדקים מאחורי האוזניים. בעל הבית כאן מאוד דקדקן בהכנות."
"הוא באמת שם לב לפרטים הקטנים. אני כבר מת לאכול משהו, אבל אם הגענו עד לכאן אין ברירה."
לאחר שנמרחו הדלת שממול נפתחה במהירות הבזק.
"האוכל עוד מעט מוכן,
עוד פחות מ15 דקות,
מיד אפשר לאכול,
אנא רססו על ראשכם מעט מן הבושם שבבקבוק."
ליד הדלת נצנץ לו בקבוק בושם מוזהב.
השניים התיזו על ראשם מהבושם שבבקבוק.
אבל לבושם שבבקבוק היה יותר ריח של חומץ מאשר של בושם.
"יש לבושם הזה ריח של חומץ, מעניין למה."
"זו בטח טעות, אולי המשרתת הצטננה והכניסה בטעות חומץ."
השניים פתחו את הדלת ונכנסו לחדר הבא.

2 מחשבות על “המסעדה רבת הדרישות 3

  1. פינגבק: המסעדה רבת הדרישות חלק 2 | כּוֹתוֹבַּה

  2. פינגבק: המסעדה רבת הדרישות חלק רביעי ואחרון. | כּוֹתוֹבַּה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s