שירה מודרנית ושירה מודרנית ברוחה

השבוע כמובטח אביא שיר של משוררת טאנקה מודרנית בשם טאוורה מאצ'י.

שירת הטנקה היא שירה יפנית קלאסית שבנויה על מבנה של 5-7-5-7-7. השפה היפנית בנויה מהברות, כלומר אין לה (חוץ מאות אחת) את השוא שיש לנו בעברית. כך שמלאכת הספירה של המשקל בשיר היא קלה מאוד והופכת את כתיבת השירה לשעשוע שאפשר לעשות כמעט בכל מצב, כל מה שצריך זה אצבעות כדי לספור את ההברות. שירת טאנקה ואחותה הקטנה ההאיקו מאוד נוכחות בחיי היפנים: בעיתונים יש מדור שבועי בו אנשים שולחים את יצירותיהם, חברות תה עורכות תחרויות כתיבת שירים לילדים ומורים מכריחים את תלמידיהם לכתוב שירה כשעורי בית.

המשוררת הראשונה שבחרתי לתרגם שיר שלה היא טאוורה מאצ'י, שהתפרסמה בזכות ספר שירים הנקרא "יום השנה לסלט". הספר תורגם לעברית על ידי פרופ' יעקב רז, בספריית הפועלים. מה שמיוחד במשוררת זו היא שהיא כותבת שירה קלאסית יפנית על טוקיו המודרנית ועל החיים בעיר. השיר שבחרתי לתרגם הוא השיר האהוב עלי שלמרבה הפלא לא תורגם לעברית. אביא גם את המקור לטובת קוראי היפנית. שיר קטן לסוף החורף:

寒いねと
話しかければ
寒いねと
答える人の
いるあたたかさ

התרגום שלי הוא:

" קר הא" אני
זורקת לאוויר
החמימות
של האיש העונה
"ממש קר"

עוד שיר נוסף שיצא לי השבוע לתרגם הוא של מגדולי אומני טקס התה, סן נו ריקיו. סן נו ריקיו שחי במאה ה-16 היה ההשפעה הגדולה ביותר לטקס התה היפני בצורתו כיום, שני בתי הספר הגדולים ביותר לטקס תה קרואים "סן קה אומוטה" ו"סן קה אורה" שבתרגום מילולי הוא בית סן הקדמי ובית סן האחורי.

השיר ביפנית הוא:

茶の湯とは
心に伝え
目に伝え
耳に伝えて
ひと筆もなし

תרגמתי את השיר פעמיים, אלו הם תרגומיי:

דרך התה היא
הודע ללב
הודע לעין
הודע לאוזן
בלי אף משיכת מכחול

רותחין והתה הם
מבשרים ללב
מבשרים לעין
מבשרים הם לאוזן
מכחול לא נמשח